מהו תהליך ולידציה למתקני ייצור ביו-פרמצבטיים? מה חשוב לדעת?

תהליך ולידציה הוא אחד מאבני היסוד החשובות ביותר בתעשיית הביופרמה המודרנית. מדובר בתהליך מובנה ומתועד שמטרתו להוכיח שמתקן ייצור, ציוד או תהליך מסוגלים לייצר באופן עקבי ואמין מוצרים העומדים בכל דרישות האיכות, הבטיחות והיעילות שנקבעו מראש. בעידן שבו תרופות ביולוגיות מציל

ות חיים של מיליונים ברחבי העולם, ולידציה איכותית אינה רק דרישה רגולטורית – היא הבטחה למטופלים שהתרופות שהם מקבלים בטוחות, יעילות ואיכותיות. שוק הולידציה הביו-תהליכית נאמד על 535.87 מיליון דולר בשנת 2025 וצפוי להגיע ל-1,187.51 מיליון דולר עד 2035.

מדוע ולידציה קריטית בייצור ביופרמצבטי?

בתעשיית הביופרמה, שם המוצרים הם תרופות ביולוגיות מורכבות כמו נוגדנים חד-שבטיים, חיסונים, תאי גזע ותרפיות גנטיות, חשיבות הולידציה גדולה אף יותר מאשר בתעשיות אחרות. מוצרים ביולוגיים מושפעים באופן ישיר ומשמעותי מתנאי הייצור, והשונות הביולוגית הטבעית של תאים חיים וחומרים ביולוגיים דורשת בקרה הדוקה ומתמדת. כל סטייה קטנה בתהליך – שינוי בטמפרטורה של מעלת צלזיוס אחת, שינוי מינורי ברמת החמצן או בהרכב המדיה – עלולה להשפיע באופן משמעותי על המבנה המולקולרי של התרופה, על יעילותה הטיפולית ועל בטיחותה.

רגולטורים ברחבי העולם מבינים היטב את המורכבות הזו. ה-FDA האמריקאי והסוכנות האירופית לתרופות מחייבים ולידציה מקיפה כתנאי הכרחי לאישור ייצור מסחרי של תרופות ביולוגיות. הדרישות הללו אינן בירוקרטיה מיותרת – הן מבוססות על הבנה מעמיקה שתהליך ייצור שלא עבר ולידציה נאותה עלול לייצר מוצרים מסוכנים. עלות הכשלים בתעשייה זו אסטרונומית: זיהום של באצ'י ייצור שלמים שצריך להשמיד, ביקורות רגולטוריות כושלות שמובילות לסגירת קווי ייצור, ובמקרים הקשים ביותר – סיכון ממשי לחיי המטופלים שמקבלים את התרופות.

תהליך ולידציה יסודי ומקצועי מפחית משמעותית את כל הסיכונים הללו. הוא מאפשר זיהוי מוקדם של בעיות פוטנציאליות, חוסך עלויות עצומות של ייצור פגום, מבטיח עמידה בדרישות רגולטוריות ובעיקר – מבטיח שהתרופה שמגיעה לחולה היא בדיוק מה שהיא צריכה להיות. בשנים האחרונות, עם הפיתוח המהיר של תרפיות תאיות וגנטיות מתקדמות, החשיבות של ולידציה רק גדלה, והשקעות בתחום זה הולכות וגדלות ברחבי העולם.

מהם השלבים המרכזיים בתהליך הולידציה?

תהליך הולידציה מורכב משלושה שלבים עיקריים שכל אחד מהם ממלא תפקיד קריטי בהבטחת איכות הייצור. השלב הראשון, עיצוב התהליך, מתמקד בפיתוח והגדרה של תהליך הייצור על בסיס מחקרי פיתוח מעבדתיים ומחקרי הגדלת קנה מידה. בשלב זה מזהים את הפרמטרים הקריטיים של התהליך, מבצעים הערכות סיכונים מקיפות ומתכננים אסטרטגיית בקרה מפורטת. גישת Quality by Design מדגישה הבנה מעמיקה של המוצר והתהליך כבר בשלב זה. המפתחים משתמשים בכלים סטטיסטיים מתקדמים, בניסויי תכנון ובמודלים מתמטיים כדי להבין לעומק את הקשר בין תנאי התהליך לבין תכונות המוצר הסופי. התכנון הנכון בשלב זה חוסך זמן רב וכסף בשלבים המאוחרים.

השלב השני, הסמכת התהליך, מאמת שהתהליך שתוכנן מסוגל באמת לייצר באופן עקבי מוצרים איכותיים בתנאי ייצור מסחריים אמיתיים. שלב זה כולל תחילה הסמכת המתקן, הציוד והמערכות – תהליך המכונה Installation Qualification, Operational Qualification ו-Performance Qualification. לאחר מכן מבוצעת הסמכת ביצועי התהליך עצמו, שבה מריצים את התהליך המלא במתקן המסחרי, עם הציוד האמיתי והצוותים המאומנים. במהלך הריצות הללו מבצעים מדידות מקיפות של כל הפרמטרים הקריטיים, בודקים את איכות המוצר בכל שלב ושלב, ומתעדים את כל הממצאים באופן קפדני. רק לאחר שהתהליך הוכיח את יכולתו לייצר מספר באצ'ים רצופים שעומדים בכל הדרישות, ניתן לאשר אותו לייצור מסחרי.

השלב השלישי, אימות תהליך מתמשך, הוא למעשה ניטור שוטף של התהליך לאורך כל תקופת הייצור המסחרי. אין מדובר בבדיקה חד-פעמית אלא בתהליך מתמיד של איסוף וניתוח נתונים. מעקבים אחר פרמטרי תהליך קריטיים, בודקים באופן שוטף את איכות חומרי הגלם, מנטרים את ביצועי הציוד ומבצעים בדיקות קפדניות של המוצר הסופי. כל סטייה מהמצופה מטופלת מיד, מבוצעת חקירה יסודית של הסיבות, ומיושמים פעולות מתקנות ומונעות. ניתוח סטטיסטי של הנתונים המצטברים מאפשר לזהות מגמות בזמן אמת ולהתערב לפני שבעיה קטנה הופכת לבעיה גדולה. שלב זה מבטיח שהידע שנצבר מתורגם לשיפורים מתמשכים בתהליך, והוא חלק בלתי נפרד ממערכת ניהול האיכות של כל מתקן ייצור מודרני.

איזה סוג של ולידציה נדרש למערכות ממוחשבות במתקן?

מערכות ממוחשבות הפכו לעמוד השדרה של מתקני ייצור ביופרמצבטיים מודרניים. מדובר במגוון רחב של מערכות – החל ממערכות ERP לניהול מלאי וייצור, דרך מערכות בקרה אוטומטיות המנהלות את הציוד והתהליכים, מערכות רכישת נתונים בזמן אמת, ועד למערכות מתקדמות של ניתוח נתונים ובינה מלאכותית. כל אחת מהמערכות הללו מבצעת פונקציות קריטיות שמשפיעות באופן ישיר על איכות המוצר, ולכן דורשות ולידציה מקיפה. לפי תקן 21CFR Part 11 של ה-FDA, מערכות ממוחשבות חייבות לעבור תהליך ולידציה מובנה המוכיח שהן פועלות כפי שתוכננו, שומרות על שלמות הנתונים ועומדות בכל הדרישות הרגולטוריות.

תהליך הולידציה של מערכות ממוחשבות מתחיל בסיווג המערכת לפי רמת הסיכון שלה למוצר ולמטופל. מערכות בעלות השפעה ישירה על איכות המוצר, כמו מערכות בקרה של ציוד ייצור קריטי, דורשות ולידציה מקיפה ביותר. הסיווג נעשה בהתאם להנחיות GAMP, המחלקות מערכות לקטגוריות לפי מורכבותן ורמת ההתאמה האישית. לאחר הסיווג, מגדירים את היקף הולידציה הנדרש ומכינים תוכנית עבודה מפורטת. התהליך כולל הגדרת דרישות משתמש מפורטות, תכנון פונקציונלי, פיתוח או רכישת המערכת, התקנה ואימות תקין, בדיקות תפעוליות מקיפות, ובדיקות ביצועים בתנאים אמיתיים. במערכות מורכבות נדרש גם תיעוד של ניתוח סיכונים, בדיקות אבטחת מידע מקיפות, ולידציה של ממשקים בין מערכות שונות.

אחד הנושאים הקריטיים ביותר הוא שמירה על שלמות הנתונים. כל פעולה במערכת חייבת להירשם ב-Audit Trail שלא ניתן לשנותו, כולל תיעוד מדויק של מי ביצע את הפעולה, מתי בדיוק היא בוצעה, מה היה התוכן לפני ואחרי השינוי, ומדוע השינוי בוצע. חתימות אלקטרוניות, המשמשות לאישור תהליכים קריטיים, חייבות להיות ייחודיות לכל משתמש, מאובטחות בסיסמה, ובלתי ניתנות להעברה. המערכת צריכה למנוע גישה ממשתמשים לא מורשים, ליצור גיבויים אוטומטיים, ולהבטיח שנתונים לא אובדים במקרה של תקלה. בדיקות כוללות גם תרחישי קיצון – מה קורה במקרה של הפסקת חשמל פתאומית, כיצד המערכת מתאוששת מכשל חומרה, ואיך היא מגיבה לניסיונות גישה לא מורשים. רק לאחר שהמערכת עוברת בהצלחה את כל הבדיקות הללו והוכיחה עמידה בכל הדרישות, ניתן לאשר אותה לשימוש בייצור מסחרי.

מדוע ולידציית ניקיון חיונית למניעת זיהום צולב?

ולידציית ניקיון היא תהליך מתועד שמטרתו להוכיח שנוהל ניקיון מאושר מסוגל להסיר באופן עקבי ואמין שאריות של מוצר קודם, חומרי ניקיון עצמם, או מזהמים אחרים מציוד הייצור, עד לרמה בטיחותית שנקבעה מראש על בסיס מדעי. בתעשיית הביופרמה, שבה לעיתים קרובות מיוצרים מוצרים שונים באותו מתקן ובאותו הציוד במסגרת קמפיינים שונים, חשיבות ולידציית הניקיון היא קריטית. שארית מיקרוסקופית של תרופה אחת שנשארה על משטח ציוד ועברה למוצר הבא עלולה לגרום למטופלים תגובות אלרגיות חמורות, להפחית את יעילות הטיפול, לגרום לתופעות לוואי מסוכנות או אפילו לסכן חיים. עבור תרופות ביולוגיות חזקות כמו נוגדנים או תרופות ממוקדות, כמויות זעירות מספיקות כדי לגרום לבעיות משמעותיות.

הגישה המודרנית לולידציית ניקיון התפתחה משמעותית בשנים האחרונות. במקום להסתמך על כללי אצבע גנריים ישנים כמו 10 חלקים למיליון או 1/1000 מהמינון, הגישה העדכנית מבוססת על Health-Based Exposure Limits. מדובר בגבולות מותרים המחושבים באופן מדעי לכל תרכובת בנפרד, על סמך הנתונים הטוקסיקולוגיים המלאים שלה. החישוב לוקח בחשבון את המינון היומי המקסימלי של התרופה הבאה שתיוצר בציוד, את שטח המשטח הכולל של הציוד, את גודל הבאצ'י, ובעיקר את הפרופיל הטוקסיקולוגי של השאריות הפוטנציאליות. גישה זו מבטיחה הגנה אמיתית ומבוססת מדע על המטופל, ולא רק עמידה פורמלית בסף שרירותי שאינו מתחשב במציאות המדעית.

תהליך ולידציית הניקיון המעשי כולל מספר שלבים מוגדרים היטב. תחילה מפתחים ומתעדים נוהל ניקיון מפורט לכל סוג ציוד וכל סוג מוצר. הנוהל מגדיר בדיוק את סוגי חומרי הניקיון שיש להשתמש בהם, את הטמפרטורות הנדרשות, את משך הזמן של כל שלב, ואת השיטות המכניות שיש להפעיל. לאחר מכן מבצעים סדרה של בדיקות אתגר, בהן מזהמים את הציוד במתכוון במוצר בעל מאפיינים קשים במיוחד לניקוי – תרכובות עם רמת דביקות גבוהה, חומרים שקשה להמיס, או תרופות בעלות רעילות גבוהה. אחרי הזיהום המכוון מפעילים את נוהל הניקיון המתוכנן, ולאחריו לוקחים דגימות מהמשטחים במספר שיטות – ספוגיות סטריליות שמושכות שאריות ממשטחים גלויים, שטיפת משטחים במים מטוהרים, או לקיחת דגימות ממי השטיפה האחרונים. הדגימות עוברות ניתוח במעבדה בשיטות אנליטיות רגישות ביותר, והתוצאות מושוות לגבולות המותרים שנקבעו. רק כאשר נוכחים בצורה חוזרת ונשנית שהציוד נקי מתחת לגבולות המותרים בכל אזורי הציוד, הולידציה מאושרת.

כיצד תכנון נכון של המתקן תורם להצלחת הולידציה?

תכנון נכון של מתקן הייצור הוא אולי הגורם החשוב ביותר להצלחת תהליך הולידציה ולהפעלה תקינה ארוכת טווח של המתקן. מתקן שתוכנן היטב מאפשר ביצוע ולידציה יעילה, מפחית באופן דרמטי סיכונים תפעוליים, ומבטיח יכולת לייצר מוצרים איכותיים לאורך שנים רבות. ההיבטים המרכזיים שיש להתייחס אליהם בתכנון כוללים זרימה לוגית ויעילה של חומרים וציוד, זרימה נכונה של עובדים המונעת זיהום, מניעת זיהום צולב בין מוצרים או תהליכים שונים, בקרת סביבה מדויקת ויציבה, ותכנון שמאפשר ניקיון יסודי, תחזוקה נוחה ובדיקות קלות. מתכננים מקצועיים ומנוסים מתחילים מהגדרה מפורטת של דרישות המשתמש – מסמך URS מקיף שמתאר בפירוט את כל הצרכים התפעוליים, הרגולטוריים והטכנולוגיים. לאחר מכן עוברים לתכנון קונספטואלי, מבצעים סימולציות ממוחשבות של זרימות ותנאים, ומבצעים ניתוחי סיכונים יסודיים לפני ביצוע פיזי כלשהו.

היבט קריטי במיוחד הוא תכנון החדרים הנקיים ושל כל המערכות התומכות שמשרתות אותם. חדרים נקיים בדרגות ISO שונות נדרשים לשלבי ייצור שונים, בהתאם לרגישות המוצר לזיהום ולסוג הפעילות שמתבצעת בהם. למשל, תאים פתוחים דורשים רמת ניקיון ISO Class 5, בעוד שפעולות משניות יכולות להתבצע ב-ISO Class 8. מערכת HVAC היא עמוד השדרה של החדר הנקי – היא מספקת אוויר מסונן דרך מסננים בעלי יעילות גבוהה, שומרת על טמפרטורה ולחות קבועות ומבוקרות, ומבטיחה לחץ דיפרנציאלי נכון בין אזורים שונים כך שאוויר זורם מהאזור הנקי יותר לאזור הנקי פחות ולא להיפך. תכנון שגוי של זרימות אוויר עלול ליצור אזורים מתים שבהם אוויר אינו מתחדש, להוביל לזיהום צולב, או ליצור תנאים לא יציבים שמקשים על הולידציה.

biopharmax, חברה בעלת ותק של למעלה מ-40 שנה, מתמחה ביצירת פתרונות משולבים המתחשבים בכל ההיבטים המורכבים הללו. החברה מספקת שירותי תכנון ובנייה של מתקני ייצור עבור יצרני ביוטכנולוגיה ותרופות ברחבי העולם. הגישה היא פרויקטים משולבים שמתחילים משלב URS ושלב טרום-קונספט, עוברים דרך כל שלבי התכנון המפורט והיישום המעשי, ומסתיימים בקביעת ולידציה סופית של כל המערכות. המומחיות בתכנון תהליכים, בשילוב עם ביצוע פרויקטים מוכנים להפעלה Turnkey, מאפשרת למסור ללקוחות מתקן ייצור מתקדם שמוכן מהיום הראשון לעמידה בכל דרישות התקנים הרגולטוריים, במסגרת הזמן והתקציב המתוכננים. כאשר תכנון נעשה נכון מההתחלה, הולידציה הופכת לתהליך חלק ויעיל הרבה יותר, והמתקן יכול לפעול באופן אופטימלי לאורך עשרות שנים.

מהם האתגרים המיוחדים בולידציה של תהליכים ביוטכנולוגיים?

תהליכים ביוטכנולוגיים מציבים אתגרי ולידציה ייחודיים ומורכבים שאינם קיימים בייצור של תרופות כימיות קלאסיות. ההבדל הבסיסי נובע מהטבע הביולוגי של המוצרים עצמם – מוצרים ביולוגיים הם מקרומולקולות מורכבות המיוצרות על ידי תאים חיים, והן רגישות באופן קיצוני לתנאי הסביבה והייצור. תאים חיים אינם מכונות – הם ישויות ביולוגיות עם שונות טבעית, וכל שינוי קל בתנאי הצמיחה עלול להשפיע על התנהגותם. שינוי של מעלת צלזיוס אחת בטמפרטורה, שינוי קל ברמת החמצן המומס, שינוי בריכוז סוכר במדיה, או אפילו שינוי בקצב הערבוב – כל אלה עלולים לגרום לתאים לייצר חלבון עם מבנה מעט שונה, עם דפוסי גליקוזילציה שונים, או עם רמות שונות של זיהומים. השונות הביולוגית הטבעית קיימת גם בין באצ'ים שיוצרו בתנאים זהים לחלוטין לכאורה, בשל הטבע הסטוכסטי והלא צפוי במלואו של תהליכים ביולוגיים ברמה התאית.

אתגר משמעותי נוסף הוא המורכבות העצומה של השרשרת האנליטית הנדרשת כדי לאפיין את המוצר הביולוגי באופן מלא. תרופה כימית קטנה ניתנת לאפיון מלא בכמה בדיקות אנליטיות פשוטות יחסית – ספקטרוסקופיה, כרומטוגרפיה, ומדידות פיזיקליות בסיסיות. לעומת זאת, חלבון ביולוגי דורש סוללה שלמה של בדיקות מתקדמות ומורכבות: ספקטרומטריית מסה לזיהוי המסה המולקולרית ושל פפטידים, כרומטוגרפיה נוזלית בלחץ גבוה למדידת טוהר, אלקטרופורזה להפרדה לפי מטען וגודל, בדיקות פעילות ביולוגית במערכות תאיות, בדיקות אימונוגניות, ניתוח גליקוזילציה, בדיקות אגרגציה ויציבות, ועוד. כל בדיקה מספקת מידע על היבט אחר של המולקולה, ורק כולן יחד נותנות תמונה מלאה ומדויקת. חשוב לציין שכל אחת מהשיטות האנליטיות הללו עצמה דורשת ולידציה אנליטית מקיפה שמוכיחה דיוק, דיוק חוזר, ספציפיות, רגישות, לינאריות וטווח עבודה.

חומרי הגלם בתהליכים ביוטכנולוגיים מהווים אתגר נוסף שאין כמוהו. תאים דורשים מדיות צמיחה מורכבות המכילות עשרות רכיבים שונים – חומצות אמינו, ויטמינים, מינרלים, מלחים, סוכרים, חומרי צמיחה, ולעיתים גם רכיבים ממקור חי כמו סרום או הידרוליזטים. שונות באיכות של אפילו רכיב אחד מתוך כל הרכיבים הללו עלולה להשפיע על קצב צמיחת התאים, על התנהגותם, ועל המוצר הביולוגי שהם מייצרים. לכן, תהליך הולידציה חייב לכלול אפיון מפורט מאוד של כל חומר גלם, יצירת הסכמות איכות מחייבות עם ספקים מאומתים, וולידציה של היכולת להחליף ספק במקרה הצורך מבלי להשפיע על התהליך והמוצר. בנוסף, בשנים האחרונות רבים מהתהליכים הביוטכנולוגיים עברו לשימוש במערכות חד פעמיות – שקיות סטריליות, צינורות, מסננים ורכיבים אחרים שנזרקים לאחר שימוש אחד. גם רכיבים אלה דורשים ולידציה מקיפה, כולל בדיקות של תאימות עם התהליך, ו

ידוא שהם אינם משחררים חומרים רעילים או שמזהמים את התוכן, ואימות שהם שומרים על הסטריליות לאורך כל השימוש.

איך טכנולוגיות מתקדמות משנות את פני הולידציה?

תעשיית הביופרמה עוברת מהפכה טכנולוגית מרתקת, ותהליכי הולידציה משתנים בהתאמה. אחת המגמות המרכזיות והמשמעותיות ביותר בשנת 2025 היא השילוב ההולך וגדל של בינה מלאכותית ולמידת מכונה בתהליכי ולידציה. מערכות AI מתקדמות מסוגלות לנתח כמויות אדירות של נתונים מתהליכי ייצור בזמן אמת, לזהות דפוסים מורכבים שלעין האנושית לא היו גלויים מעולם, ולחזות בעיות פוטנציאליות שעתידות להתרחש עוד לפני שהן מתרחשות בפועל. למשל, אלגוריתמים של למידת מכונה יכולים לנתח מגמות עדינות בנתוני טמפרטורה, ויברציות או צריכת חשמל של ציוד, ולחזות כשל מכני או אלקטרוני שעומד להתרחש בעוד מספר ימים או שבועות. זה מאפשר תחזוקה מונעת מתוזמנת שמפחיתה באופן דרמטי השבתות לא מתוכננות ואובדן באצ'ים יקרי ערך. מעבר לכך, AI מאפשר continuous process verification מתוחכם הרבה יותר, עם ניטור בזמן אמת של מאות פרמטרים בו זמנית, קבלת החלטות אוטומטית מבוססת נתונים, והתאמה דינמית של תנאי תהליך להבטחת איכות אופטימלית.

מגמה טכנולוגית משמעותית נוספת היא המעבר לייצור מודולרי וגמיש. במקום מתקנים קשיחים וגדולים שתוכננו לייצור של מוצר בודד במשך עשרות שנים, התעשייה עוברת למערכות מודולריות קטנות יותר וגמישות שניתן להתאים, לשנות ולהחליף במהירות רבה. טכנולוגיות single-use זכו בעשור האחרון לפופולריות עצומה – במקום מערכות ציוד קבועות מנירוסטה שצריך לנקות ולעקר לאחר כל שימוש, משתמשים בשקיות סטריליות חד פעמיות, בצינורות פלסטיים וובמסננים שנזרקים לאחר השימוש. היתרון העיקרי הוא במעברים מהירים בין מוצרים שונים – אין צורך בתהליכי ניקיון וולידציית ניקיון מורכבים, הסיכון לזיהום צולב יורד באופן דרמטי, והגמישות עולה משמעותית. זה מתאים במיוחד לייצור של תרופות מותאמות אישית, קמפיינים קטנים של תרופות נדירות, ופיתוח מהיר של תרופות חדשות. עם זאת, השימוש בטכנולוגיות אלה מציב אתגרי ולידציה חדשים ומיוחדים – צריך לוודא שהחומרים שמהם עשויים הרכיבים החד פעמיים לא משחררים חומרים רעילים או חלקיקים למוצר, שהם שומרים על סטריליות מוחלטת, ושהם עמידים לתנאי התהליך.

טכנולוגיית Digital Twins – תאומים דיגיטליים – היא עוד חידוש מרתק שצובר תאוצה עצומה בשנים האחרונות. מדובר ביצירת מודל וירטואלי מפורט לחלוטין של המתקן הפיזי, שמעודכן בזמן אמת עם נתונים חיים ממאות חיישנים ומערכות בקרה. התאום הדיגיטלי מאפשר לבצע סימולציות מתקדמות של שינויים בתהליך, לבדוק תרחישי what-if מורכבים, להדריך מפעילים בזמן אמת, ולתכנן מראש פעילויות תחזוקה וולידציה – הכל מבלי לגעת בייצור האמיתי ומבלי לסכן אפילו גרם אחד של מוצר. זה גם משמש ככלי מצוין להכשרה של עובדים חדשים, שיכולים להתנסות בתרחישים שונים בסביבה וירטואלית בטוחה לפני שהם עובדים על הציוד האמיתי. ממשלות וגופים רגולטוריים ממליצים בחום על אימוץ Pharma 4.0 – גישה מקיפה שמשלבת דיגיטציה מלאה של התהליכים, חיבור חלק בין כל המערכות, שימוש בענן לאחסון ועיבוד נתונים, וניתוח מתקדם בזמן אמת. ב-2025 אנחנו רואים שילוב הולך וגדל של הטכנולוגיות המתקדמות הללו במתקנים חדשים ברחבי העולם, כאשר החברות המובילות מבינות שמי שלא עולה על הרכבת הטכנולוגית יישאר מאחור.

מהן דרישות התיעוד והרגולציה בתהליך הולידציה?

תהליך ולידציה טוב הוא תהליך מתועד היטב. התיעוד אינו רק דרישה בירוקרטית – הוא הראיה המוחשית שהתהליך בוצע נכון, שהתוצאות תקפות, ושניתן לחזור ולבצע את אותו התהליך שוב ושוב בהצלחה. ארגון הבריאות העולמי ורשויות הבריאות ברחבי העולם דורשות תיעוד מפורט של כל שלב ושלב בתהליך הולידציה. המסמך המרכזי הוא Validation Master Plan – מפת דרכים כוללת שמגדירה את האסטרטגיה, המדיניות והנהלים לביצוע ולידציה של כל הציוד, המערכות, השיטות האנליטיות ותהליכי הייצור במתקן. ה-VMP כולל רשימה מקיפה של כל הפריטים הדורשים ולידציה, סדרי עדיפויות ברורים, לוחות זמנים מציאותיים, הקצאת משאבים, והגדרת תחומי אחריות מפורשת לכל תפקיד. זהו מסמך חי שמתעדכן כאשר מתווסף ציוד חדש, משתנים תהליכים או מתגלות תובנות חדשות.

לכל פעילות ולידציה ספציפית נכתב פרוטוקול מפורט לפני ביצוע הבדיקות. הפרוטוקול מגדיר בדיוק מה ייבדק, איך ייבדק, מי יבצע את הבדיקות, אילו ציוד וחומרים ישמשו, מה הם קריטריוני ההצלחה, וכיצד יתועדו התוצאות. אחרי ביצוע הבדיקות, נכתב דוח ולידציה מקיף שמסכם את כל הממצאים, משווה אותם לקריטריונים שנקבעו, מתעד כל סטייה שהתגלתה, מסביר את הסיבות לסטיות, ומפרט את הפעולות המתקנות שננקטו. הדוח חייב לכלול גם ניתוח סטטיסטי של הנתונים כשרלוונטי, והמלצות לשיפורים עתידיים. כל המסמכים הללו – פרוטוקולים, דוחות, רישומי נתונים גולמיים – חייבים להישמר בארכיון מאובטח לאורך כל חיי המוצר ועוד מספר שנים לאחר מכן, בהתאם לדרישות הרגולציה המקומית.

רגולטורים מבקרים במתקנים באופן קבוע ובוחנים בקפידה את תיעוד הולידציה. הם בודקים שהתיעוד מלא, עקבי, שנכתב בזמן אמת ולא בדיעבד, ושהוא משקף נאמנה את המציאות. תיעוד לקוי, חסר או לא מדויק יכול להוביל להערות חמורות בביקורות, לעיכובים באישורים, ובמקרים חמורים אפילו לסגירת קווי ייצור. לכן, חברות משקיעות משאבים משמעותיים בהכשרת עובדים על תיעוד נכון, במערכות ממוחשבות לניהול תיעוד, ובבקרות פנימיות שמבטיחות שהתיעוד עומד בכל הדרישות. חברות מתקדמות עוברות למערכות ניהול תיעוד דיגיטליות שמבטיחות שלמות נתונים, מאפשרות מעקב מלא אחר שינויים, ומקלות על הנגישות למידע הנדרש בזמן ביקורות רגולטוריות.

העתיד של ולידציה בתעשיית הביופרמה

תהליך הולידציה למתקני ייצור ביופרמצבטיים הוא הרבה יותר מסתם דרישה רגולטורית שצריך לעמוד בה. זוהי פילוסופיה כוללת של איכות, מדע ומצוינות תפעולית שמבטיחה שתרופות מצילות חיים מגיעות למטופלים בצורה בטוחה, יעילה ועקבית. המורכבות של תהליכי ולידציה רק הולכת וגדלה ככל שהתעשייה מתפתחת ומאמצת טכנולוגיות חדשות ומתקדמות כמו תרפיות תאיות, תרפיות גנטיות, תרופות מותאמות אישית ומערכות ייצור גמישות. עם זאת, הכלים העומדים לרשות החברות גם הם הולכים ומשתכללים – בינה מלאכותית, אוטומציה, תאומים דיגיטליים וטכנולוגיות ענן מאפשרות ולידציה מהירה יותר, מדויקת יותר ואפקטיבית יותר מאי פעם.

ההשקעה בולידציה נכונה ומקצועית משתלמת פי כמה וכמה. היא חוסכת עלויות עצומות של כשלים, מפחיתה סיכונים למטופלים, מבטיחה עמידה בדרישות רגולטוריות בכל העולם, ומאפשרת לחברות להתמקד במה שהן עושות הכי טוב – פיתוח וייצור של תרופות שמציילות חיים. תכנון נכון של המתקן מההתחלה, עם מחשבה מעמיקה על הצרכים הולידציה, הוא אבן היסוד להצלחה. חברות המתמחות בתכנון ובנייה של מתקני ייצור ביופרמצבטיים מביאות ניסיון של עשרות שנים וידע מצטבר שמבטיח שהמתקן יהיה מוכן מהיום הראשון לעמידה בכל הדרישות. כאשר תכנון, ביצוע וולידציה נעשים נכון, המתקן יכול לפעול בצורה אופטימלית לאורך עשרות שנים, לייצר תרופות איכותיות, ולתרום תרומה אמיתית לבריאות של מיליוני אנשים ברחבי העולם.